1978 מפגשים מהסוג השלישי

בזמן שהסתובבתי בעולם, עד שהחברים יתקדמו, דוחפת באפי החל באבקות וכלה בסיכות ביטחון, החליטו בפיליפס להשאיר אותי במצב סטריאו. (שעדיף בינינו על הקוודרופוניה ההו כה טרנדית אך מתישה). אבל לא רק דיאטה נדרשה , גם שינוי אישיות מפתיע. 

 

 

 

המילה "דיגיטלי" נשמעה לי קצת מצחיקה בהתחלה אבל בין סטרופוואפל אחד למשנהו הבנתי שאני הולכת לעבור טרנספורמציה רצינית. הצלחתי להבין שהולכים לרסק אותי לחתיכות ולחבר אותי חזרה. במקום גוף שלם אחד שהייתי בהקלטה אנלוגית, כל שנייה ממני תתורגם למספרים בינאריים, אפס ו-אחד, אשר יתורגמו חזרה לצלילים בשביל המאזינים. 

משתתפים:  none
הארות:  0

1979 טכניקות

 

 היפנים היו רציניים מאוד; רצו לאחד כוחות, רצו ליצור סטנדרט אחיד של אודיו דיגיטלי, ברמה אחת גבוהה יותר ממה שכבר השיגו אנשי פיליפס. הוחלט שכל שנייה תישא 44000 ביטים (ייצוגים מספריים בינאריים) .

 

 עכשיו היה צריך להחליט כיצד יוטבע המידע על הגוף החדש שלי. להפתעתי הוחלט שמה שטוב לקולנוע טוב גם לי, וכהמשך ללייזר דיסק, הוחלט שעל גופי המנצנץ יוטבעו שקעים ובליטות, אשר ייצגו את המידע הבינארי, שכך הלייזר יוכל לקרוא מגופי, שקעים ובליטות, קצת כמו כתב ברייל, אירוני משו, אבל עובד.

 

 

 

ללייזר שנבחר קראו GaAs מכיוון שהוא היה בעל תוחלת החיים הארוכה ביותר והיה בחור די זול, שלא לומר המוני. כמו כן דאגו לסדר לו עדשה טובה כדי שאני והוא נוכל לדבר בלי אי-הבנות.
משתתפים:  none
הארות:  0

1981 pause

 

משתתפים:  none
הארות:  2

1982 היר קאמס דה סאן

 

פיליפס באפריל ואחריה סוני באוקטובר, ביתר הצלחה, החלו לשווק את הנגן החדש.

לא הופתעתי לגלות שעל אף שהנגן החדש עלה לא מעט, היפנים קנו יותר מ35 אלף חתיכות ממנו תוך 3 חודשים.
ביפן לא מוטרדים מעניינים שוליים כמו מה ינגנו במכשיר החדש שלהם. התהליך הזה עוד היה בחיתוליו, כשבחודשים הראשונים רק כמה עשרות כותרים, בעיקר של הצד היפני, היותר מוזר שלי , היו היחידים שהוצעו למכירה.

יכולת השליטה בגופי החדש, בביתי החדש, הייתה מדהימה. בלי המחט האגרסיבית, בלחיצת כפתור היו מזיזים את הלייזר לאן שצריך והוא היה קורא מגופי את המידע, בלי שריטות ועקצוצים. עם הציפוי החדש והשקוף שלי,

ידעתי שגופי לא יזדקן בקרוב.

 

 

משתתפים:  none
הארות:  0